top1

מדיטציה היא הכרזה של חופש

מדיטציה היא הכרזה של חופש


מאת אריק פמה קונסנג 

 

המוטיבציה

"אני מנסה לשבת במדיטציה על מנת להיות טוב יותר במה שאני, להיות יותר טבעי וחופשי." זוהי התשובה שאני מקבל לעיתים קרובות מאנשים שאני פוגש, כאשר אני שואל, מדוע אתם מודטים? 

נקודת המוצא היא שאני רוצה להיות יותר טוב בלהיות עצמי, להיות "אניי חופשי ומשוחרר יותר. שחרור הוא אפשרי, אך מה שקורה בהמשך הדרך יכול להיות משהו אחר לחלוטין ולכן עלינו להתייחס לכך בדרך הנכונה.

 

מקלט פנימי

במהלכו של יום רגיל ישנן אלפי רגעים בהם אנו נתונים בעומס חושי, נרדפים על ידי תשוקות ודחפים, נלחצים על ידי התחייבויות, ונאלצים לעמוד בדרישות. עלינו לעשות את הטוב ביותר. עלינו להיות יציבים, רגועים, אסופים, יעילים ויצירתיים. זה יכול להיות מאד מעייף לתפקד כך. זו הסיבה שמציאת מקלט פנימי היא אפשרות קורצת, האפשרות שמציעה המדיטציה לאפשר לתודעה העייפה לעצור, לקחת הפסקה של חופש ושל רגיעה.

 

הטכניקות

ברוב המקרים, אנשים נוטים לעסוק בניסיון ליצור שקט בגוף ובתודעה כאשר הם מודטים. עבור חלקם מדובר בהפניית תשומת הלב לנשימה, או פשוט יצירת מודעות לתחושות. אחרים מפנים תשומת-לב למחשבה או זכרון שעולים בתודעה, מבלי לעשות דבר מלבד להבחין במה שמתרחש ועולה. 

 

במהלך התרגולים האלו קל מאד להכניס לתרגול שיטות ואסטרטגיות לא טבעיות ומעושות. אלו אינן חלק מהתכנית, והן קורות מבלי שנתכוון לכך, כתוצאה מההרגלים הישנים שלנו. ישנו מגוון רחב: בקוטב האחר מיקוד מאומץ, ומצד שני רגיעה עד כדי הרדמות. לכל העיסוק הזה אין קשר ללהיות עצמי במיטבי, טבעי וחופשי. כך נחטף מצב המדיטציה. 

 

על מנת לחזור חזרה לנתיב המדיטציה, אנו זקוקים לשלוש שיטות מעשיות של אי-עשיה. 

 

הראשונה היא איכות של נינוחות. ישיבה נינוחה, תשומת לב נינוחה, עצירה נינוחה, והמשכת המדיטציה שוב בנינוחות. באופן הזה אנו לא מתעייפים בניסיון להחזיק את תנוחת הגוף ולשמור על מצב מעושה ולא טבעי של שלווה.

 

שנית, אנו נשארים רעננים, על ידי חזרה להתחלה פעם אחר פעם. במקום לתחזק מצב תודעה רצוי לזמן ארוך, יש להרפות ולהתחיל מהתחלה. זה שונה לחלוטין מיצירת מצב מדיטציה, מרחב פרטי אינטימי, נטול הפרעות, חמים ונעים. האופן הנכון הוא להרפות מהניסיון לשלוט בשלווה ובשקט, ובמקום זאת להשאיר את החוויה פתוחה ולאפשר לכל מה שמתרחש להתרחש.

 

כאשר מתאמנים כך, חוזרים להתחלה שוב ושוב, אנו מתוודעים לפתיחות ולתום, במקום לקיים אסטרטגיה ליצירת שקט ושלווה.

 

השיטה השלישית, השיטה היעילה ביותר להיות עצמנו, היא להתאמן במצב של כוננות (standby), ערניים אך רגועים, להיות במצב של מוכנות. במקום להיות עסוקים ב"לעשות מדיטציה" , לאמן את עצמנו שוב ושוב בוויתור על הדחף הזה, לשחרר את העשייה כאשר היא מתחילה. במילים אחרות, להישאר באפס מעשה, ללא תפקיד במדיטציה. 

 

בעזרת שלוש האיכויות הללו של נינוחות, רעננות ומוכנות, מדיטציה הופכת לאימון בלהיות חופשיים. המדיטציה היא כעת הצהרה של חופש, ומתוך החופש הזה נוצר מרחב שבו מתפתח המיטב שאנו יכולים להיות. פרח הפורח מגלה את צבעיו, ריחו ומתיקותו לשמחת כולם. באופן דומה, הנדיבות, האינטליגנציה והיצירתיות הטבעיות שלנו הופכות זמינות יותר ויותר, עבורנו ועבור אחרים. זהו האופן בו מדיטציה מאפשרת לנו להיות במיטבנו.

 

על מנת להבטיח שההשפעה של המדיטציה שלנו תוכפל פי מיליון, תמיד סיימו את המדיטציה עם השאיפה הנאצלת : "לו האימון הזה באי-עשייה יביא איתו תועלת ליצורים חיים אין ספור, ירגיע את תודעתם שתהיה טבעית ונינוחה" 

 

 קישור למקור >>

 

תרגום: שלמה בזם

עריכה: מיכל סחף

 


 

 

המורים שלנו תרגול ולימוד מדיטציה היא הכרזה של חופש