סיכום המפגש ב-27 ביוני

שיעור 12 - Dawn of the Dharma – What is the Mind

לימוד מאת פקצ'וק רינפוצ'ה לבתי הדהרמה

הבודהה לימד שאימון התודעה (mind) זה הדהרמה. לשם כך צריך להבין מה זאת התודעה, שהיא החווה, הרואה, השופטת, המרגישה. המחשבות מופיעות בזו אחר זו, עולות ומתפוגגות. התהליך המחשבתי מתרחש בשבריר שנייה. מחשבות שעולות בתדירות גבוהה הופכות לרגשות, שיכולים להיות חיוביים ויכולים להיות שליליים. הרגשות יוצרים התנהגות והתנהגות יוצרת תפיסה (perception) של העולם.

התודעה מאופיינת בבהירות – ידיעה וראייה. כל מה שנתפס (perceived) נתפס בתודעה. אימון התודעה משמעו לעשות טרנספורמציה לתודעה, לשנות את ההרגלים הרעים ולהפוך אותם להרגלים חיוביים ולשמחה. חשוב להבין שאין לנו תודעה אחת ויחידה, התודעה משתנה ומתפתחת מרגע לרגע. אנחנו יודעים שהתודעה שהיתה לנו כילדים אינה התודעה שיש לנו כיום, אחרת היינו מדברים וחושבים באותו האופן. זה נכון לא רק מילדות לבגרות אלא מרגע לרגע. מה שיש לנו זה רצף תודעתי, שמאפשר את הזכרונות ונותן את החוויה של תודעה אחת, אבל זאת לא תודעה אחת. על אף שיש רצף, החוויות הנתפסות הן נפרדות זו מזו, התודעה תופסת כל חוויה (מחשבה, רגש וכדומה) באופן נפרד.

במהלך החיים אנו מתמודדים עם אתגרים רבים, צריך להבין שהתודעה שלנו היא התפיסה של החוויה, והיא מה שיוצרת את העולם של כל אחד מאיתנו. אם התודעה חווה שליליות, אנחנו רואים את העולם באופן שלילי.

מדיטציה משמעותה אימון התודעה, כלומר להגמיש את התודעה כך שניתן יהיה לעשות טרנספורמציה להרגלים השליליים ולהפוך אותם לחיוביים. הבודהה הסביר שמכיוון שאנחנו לא מבינים מה גורם לבעיות בחיינו, אנחנו סובלים. לכן צריך לדעת איך לעשות את הטרנספורמציה הנדרשת. כאמור, כשמחשבה חוזרת שוב ושוב היא הופכת לרגש. אם אנחנו תופסים את המחשבות והרגשות כאמיתיים, הם הופכים לאמיתיים עבורנו ואז אנחנו סובלים. אבל אם נסתכל במחשבות וברגשות, נראה שהם בעצם ארעיים, עולים ומתפוגגים ברגע.

כמתרגלים בסנגהה חשוב לדון ברגשות ובמחשבות שלנו ולהבין כיצד הם מתפתחים, האופן שבו מחשבה הופכת לרגש, רגש מייצר חוויה וקובע את האופן שבו אנחנו תופסים את העולם. הסבל שלנו נוצר כתוצאה ממחשבות ומרגשות אשר אין לנו שליטה עליהם, אלה הם בעצם הרגלים שהם תולדה של מחשבות שעלו שוב ושוב. אנחנו צריכים לרפא את הבעיה מהשורש, לא ברמת התפיסה או הרגש, אלא בגורם הראשוני, המחשבה החוזרת, ולעצור אותה.

המתרגל בעולם המודרני עסוק רוב היום ואין לו תמיד את המידע הנדרש לתרגול. המשמעות של תרגול זה ההבנה של התודעה וההשפעה שלה ברמת המחשבות והרגשות, עלינו ועל הסביבה. תרגול הדהרמה זה אימון של ההתנהגות שלנו וההבנה עד כמה בעלת השפעה היא. רבים מאתנו רואים בעצמנו מתרגלים אבל לא מבינים את התודעה וההתנהגות, את החשיבות שלהן ואת היישום בחיי היומיום. לכן דהרמה קשורה לתודעה ולטרנספורמציה שלה, כאשר הטרנפורמציה היא מהלך מנטלי. התודעה בבודהיזם והתפיסה שהיא מייצרת היא גורם חשוב מאוד, יותר מהגורמים הפיזיים או המילוליים. בבודהיזם אנחנו רואים את הדהרמה כמכלול בלתי נפרד של תרגולים שונים, כגון הרהור, מדיטציה ותרגולים רוחניים שונים, יחד עם הבנה, התנהגות ותפיסה. הדהרמה היא אופן התנהלות יומיומי, דרך חשיבה, מדיטציה ותרגול רוחני, כאשר התודעה היא הדבר החשוב ביותר.

כשאנחנו שואלים עד כמה הדהרמה רלוונטיות לחיים שלנו, התשובה נובעת מתוך ההבנה שכפי שאמרנו, החיים הם בעיקרם התודעה. כל עוד אנחנו מבינים את זה, הדהרמה רלוונטית לחיים שלנו ואנחנו נדרשים לשים לב להתנהגויות שלנו ולהליך הטרנספורמציה הנדרש בתודעה.לדעת את התודעה זה לדעת את עצמנו. בדהרמה משתמשים במונח "סודות" משום שאנחנו לא יודעים, אנחנו לא רואים מי בעצם נמצא שם, מי הוא זה שחווה, שמרגיש, שחושב, שמבצע שיפוט. אבל כל התפקודים המוכרים לנו, כגון מחשבות ורגשות, מגיעים מהתודעה. משום שהתודעה אינה אחת ובלתי משתנה היא ניתנת לאימון, ומה שממשיך זה הרצף. צריך להבין שמה שאנחנו מכנים חיים זה לא הגוף, הנשימה הפיזית או ההכרה הפיזית, אלא החיים זה הרצף התודעתי והאיחוד שלו עם הגוף. מבחינת התודעה ורצף התודעה, גם אתמול נחשב כ"חיים קודמים", ומחר נחשב כ"חיים הבאים". אנחנו משתמשים בידע שלנו, בהבנה ובחכמה ובודקים כל הזמן את הרלוונטיות של הדהרמה לחיים שלנו.