סוטרת הלב

הדרשה אודות לב שלמות החוכמה

प्रज्ञापारमिताहृदय

Prajñāpāramitā Hṛdaya

כך שמעתי. פעם אחת, שהה המבורך, הכובש העילאי, בהר פסגת-הנשרבסמוך לעיר המלכותית רָאגָ'אגְרִיהָה, יחד עם אסיפה גדולה של נזירים ונזירות ואסיפה גדולה של בודהיסטוות.

בעת ההיא, המבורך, הכובש העילאי, שקע לחלוטין במדיטציה אודות ריבוין של התופעות הידועה כ "הופעתו של המוחלט".

באותה העת, הבודהיסטווה והישות הכבירה אוולוקיטשוורה האציל, האדון רב-הכוח והרואה-כל, בעודו שוהה בעומקה של השלמות של החוכמה הגדולה, ראה בראייה-חודרת שחמשת-המקבצים של ההתנסות ריקים ממהות משל עצמם.

אז שאריפוטרה המכובד,  בהשראת כוחו של הבודהה עליו, שאל את הבודהיסטווה והישות הכבירה אוולוקיטשוורה האציל:

"איך יוכלו, בן או בת למשפחה אצילה, לפתח ולטפח את השלמות של החוכמה הגדולה?"

משנשאל כך, הבודהיסטווה והישות הכבירה אוולוקיטשוורה האציל פנה אל שאריפוטרה המכובד ואמר:

"הו שאריפוטרה, אם בן או בת למשפחה אצילה ירצו לפתח ולטפח את השלמות של החוכמה הגדולה, עליהם להתבונן בכל, בראייה חודרת כך:

"חמשת המקבצים של ההתנסות ריקים ממהות משל עצמם. צורה היא ריקות, ריקות היא צורה. צורה אינה נבדלת מריקות, וריקות אינה נבדלת מצורה.

 "כך הן גם תחושות והרגשות, תפישה, התכוונות-מותנית והכרה, כולן ריקות.

"כך הן שאריפוטרה, כל התופעות: ריקות, וללא סימנים. אין הן מתהוות, ואינן כלות. אין הן מוכתמות, ואינן טהורות. אין הן חסרות, ואינן מתמלאות.

"כיוון שכך, שאריפוטרה, בריקות אין צורה, אין תחושה והרגשה, גם לא תפישה, לא התכוונות-מותנית ולא הכרה/תודעה. לא עין, לא אוזן, לא אף, לא לשון, לא גוף ולא תודעה. לא מראה, לא צליל, לא ריח, לא טעם, לא מגע ולא מחשבה. "

"אין תפישה של העין, וכך הלאה עד להכרה/תודעה, וגם אין תפישה של ההכרה/תודעה. אין בערות, וגם לא סוף לבערות, אין זקנה ומוות, וגם לא סוף לזקנה ולמוות. אין סבל, אין סיבה לסבל, אין סיום לסבל ואין דרך. אין חוכמה, אין הגשמה ואין אי-הגשמה.

"לכן שאריפוטרה, כיוון שאין הגשמה, הבודהיסטוות בוטחים בשלמות החכמה הגדולה
ואין להם ערפולים בתודעתם. ללא ערפולים, אינם פוחדים. רחוקים מבלבול ודמיונות, הם משיגים את הנירוונה המוחלטת.

"כל הבודהות של שלושת-הזמנים, בוטחים בשלמות החוכמה הגדולה, התעוררו לחלוטין אל ההתעוררות הנשגבת, המוחלטת. לכן המנטרה של השלמות של החוכמה הגדולה היא המנטרה של הידיעה הגדולה, המנטרה הנשגבת ביותר, המנטרה שאין שווה לה, המנטרה אשר משככת כל סבל, ומכיוון שאינה מוליכה שולל, היא האמת.

"כך הכריזו על המנטרה של השלמות של החוכמה הגדולה:

Tadyatha, (om) gate gate paragate parasamgate bodhi svaha

"בדרך זו, הו שאריפוטרה, על הבודהיסטווה, הישות הכבירה, לטפח את השלמות של החוכמה הגדולה."

אז עלה המבורך מתוך השתקעותו במדיטציה ושיבח את הבודהיסטווה והישות הכבירה, אוולוקיטשוורה האציל, ואמר, "מצוין, מצוין, הו בן למשפחה אצילה, כך הוא הדבר. כך, בדיוק כפי שהורית, יש לטפח את השלמות של החוכמה הגדולה, וכל הבודהות ישמחו."

משכילה המבורך את דבריו, שאריפוטרה המכובד, הבודהיסטווה והישות הכבירה אוולוקיטשוורה האציל, חברי האסיפה הנזירית וחברי אסיפת הבודהיסטוות, וכל העולם, אלים, בני-אדם, אלים-למחצה והמוסיקאים השמימיים, שמחו והיללו את דבריו של המבורך.