top1

התחינה לבודהה של שלושת הזמנים

התחינה לבודהה של שלושת הזמנים, גורו רינפוצ'ה, היא טקסט קצר השייך למסורת צ'וקלינג טרסר ונחשב למבורך במיוחד.
 
נאמר שבזמנים קשים אלה, אין מקלט מתאים יותר מגורו רינפוצ'ה. אם נשנן את התחינה אליו כאשר עייפנו מהסמסרה, מתוך גישה של חמלה כלפי כל היצורים ומסירות עמוקה, ברכתו של גורו רינפוצ'ה תופיע בתודענו במלואה. 
 
צבירת מספר רב של חזרות משמשת במסורת הבודהיסטית כדרך להטמיע את הטקסט בתודעתנו. ניתן לעשות זאת בזמן ישיבת תרגול מסודרת או תוך כדי פעילויות היום-יום.
 

padma

Düsum sangye guru rinpoche
הבודהה בן שלושת הזמנים, גורו רינפּוֹצֶ'ה 

Ngödrub kündag dewa chenpö shab
אדון ההגשמות כולן, אתה רב העונג, 

Barchey künsel düdül drakpo tsal
מסלק המכשולים, מכניעו הזועם של מָארָה, 

Solwa debso jingyi labtu sol
הרעף ברכותיך, מפצירים אנו. 

Chinang sangwey barchey shiwa dang
השקט את המכשולים החיצוניים, הפנימיים והסודיים, 

Sampa lhüngyi drubpar jingyi lob
וברכנו שיתגשמו משאלותינו מאליהן.


 
שינון הטקסט נחשב כמועיל להסרת מכשולים בדרך והגשמת משאלותינו. צבירה קבוצתית של חזרות על ידי הסנגהה בארץ, שנעשית מתוך מוטביציה נכונה, יכולה לתרום להסרת המכשולים לדהרמה בישראל, לביקורים מוצלחים של מורינו ולהתקדמות של הסגנהה בתרגול ובלימוד.
 
אתם מוזמנים להוסיף למונה הקבוצתי את מספר החזרות שצברתם:
 
 
 
 

סוטרת החכמה האצילה של שעת המוות

סוטרת החכמה האצילה של שעת המוות

 

Āryā-tyaya-jñāna-nāma-mahāyāna-sūtra

 

 

בשפת הודו [סנסקריט], היא קרויה אָרְיָה אַטָה גיָאנָה נָאמָה מָהָאיָאנה סוּטרה. בשפת טיבט, היא קרויה פָּאגְפָּה דָאקָה יֶשֶה זֶ'ה גָ'אווה טֶגְפָּה צֶ'נְפּוֹ דוֹ. [בשפה העברית: סוטרת המהאיאנה האצילה הקרויה החכמה של שעת המוות]

 

הלל לכל הבודהות והבודהיסטוות!

 

כך שמעתי פעם. הבּהגָאוָאן שהה בארמונו של מלך האלים של אַקָנישְטָה ולימד את הדהרמה לפמלייתו כאשר הבּוֹדְהיסַטְוָה מָהָאסַטְוָה אָקָשָגַרְבָּהה השתחווה לבהגאוואן ופנה אליו בשאלה זו:

 

"בהגאוואן, כיצד על הבודהיסטווה לנהוג בתודעה בשעת המוות?" הבגאוואן אז השיב, "אקשגרבהה, ברגע המוות על הבודהיסטווה להתאמן בחכמת שעת המוות. חכמת שעת המוות כוללת את הדברים הבאים: מאחר שהתופעות כולן טהורות הן מטבען, טפח היטב את תודעת העדר הקיום. מאחר שהדהרמות כולן כלולות בבודהיצ'יטה, טפח היטב את תודעת החמלה האדירה. מאחר שהתופעות כולן קורנות הן מטבען, טפח היטב את התודעה של העדר נקודת ייחוס. מאחר שהישויות כולן ארעיות הן, טפח היטב את מצב התודעה החופשי מהיקשרות לכל דבר שהוא. בעת השגת התודעה, זו כשלעצמה היא החוכמה. לפיכך, טפח היטב את התפיסה כי את הבודהה אין לחפש במקום אחר."

הבהגאוואן אז אמר זאת בלשון שירה:


מאחר שהתופעות מטבען טהורות הן,

טפח את תפיסת העדר הקיום.

מאחר שהן רוויות בבודהיצ'יטה,

טפח את תפיסת החמלה האדירה.

מאחר שהכל קורן מטבעו,

טפח את התפיסה של העדר נקודת ייחוס.

מאחר שכל הישויות ארעיות הן,

טפח העדר היקשרות לכל דבר שהוא.

התודעה היא הסיבה להופעת החוכמה;

אל תחפש את הבודהה במקום אחר!

 

משכך דיבר הבהגאוואן, שמחו הבודהיסטווה אקשגרבה וכל הפמלייה כולה, ושיבחו את תורתו של הבהגאוואן.

 

בכך הושלמה סוטרת המאהיאנה האצילה הקרויה סוטרת החכמה של שעת המוות.

 


תרגום לעברית: מיכל סחף

קישור לתרגום לאנגלית >>

 

אודות ארעיות

Longchenpa

 

"זהו נס קטן שאנו מתעוררים מדי בוקר. נאמר שההבדל בין לחיות ובין למות הוא נשימה יחידה. אם אתה נושף ואינך שואף שוב, אתה מת. זה כל מה שדרוש. נגרג'ונה אמר: "מאחר שזהו המצב, זהו פלא, דבר מדהים, שאדם מתעורר בבוקר". לא מספיק רק לשמוע או לקרוא על ארעיות. זה דבר שצריך לקחת ללב.

לונגצ'ן רבג'ם מדט שנים רבות במקום הקרוי גאנג-רי טוקאר, הר הגולגולת הלבנה המושלג, שם לא היתה לו אפילו מערה מתאימה. הוא חסה במשך שלוש שנים תחת שן סלע. רכושו היחיד, מבחינת מצעים וביגוד, היה שק גס. במשך היום לבש אותו, ובלילה היה השק ליצועו. השק הבלוי הזה שימש אותו גם כמושב בזמן המדיטציה. בכניסה למשכן הסלע שלו צמח שיח קוצני. בכל פעם שביקש לצאת לעשות את צרכיו, היה השיח דוקר אותו בכל חלקי גופו. בזמן שהשתין בחוץ, היה חושב, "מאוד לא נוח לעבור את השיח הזה כל יום. כדאי שאקצץ אותו!" ואז בדרכו חזרה היה חושב, "מצד שני, יכול להיות שזה היום האחרון בחיי. למה שאבלה אותו בגיזום שיח? זה חסר משמעות - עדיף לעשות משהו שיש לו חשיבות אמיתית, כמו להתאמן בהשקפה, במדיטציה ובהתנהלות. אם זהו יומי האחרון, אני צריך לבלות אותו בתרגול. לעולם אין לדעת כמה זמן נשאר לאדם לחיות". כך היה מניח לגיזום השיח וחוזר פנימה להמשיך את תרגולו. כך נמשך הדבר יום אחרי יום, ולאחר שלוש שנים הגיעה להגשמה מלאה. הוא מעולם לא גזם את השיח הקוצני. זוהי דוגמה לאופן שבו ההרהור בארעיות מתגלה במאסטר גדול כמו לונגצ'נפה."

 

תרגום לעברית: מיכל סחף

"Rainbow Painting" by Tuklu Urgyen Rinpoche,

pages 136,139

סיכום המפגש ב-9 בינואר

שיעור מס' 22 - נדיבות והערכת טוב לב

לימוד מאת פקצ'וק רינפוצ'ה לבתי הדהרמה

 

אם לא מתבוננים בעצמנו הלימוד נהיה יבש. כדי ליישם אותו צריך לבחון את עצמנו. השיעור הזה מתמקד בשני דברים:

 

  1. נדיבות – נכונות לעזור לפי המצב והצורך. אנחנו נוטים לקמצנות או שאנחנו נותנים מתוך כוונה מוסתרת, וזו בעצם לקיחה, לא נתינה. צריך ללמוד לתת מתוך כבוד ובלי ציפיות.
  2. חשוב לזכור ולהעריך את טוב הלב שמופנה אלינו. אנחנו זקוקים ליכולת לתת אמון בעצמנו ובאחרים. בלי זה החיים מרגישים חסרי משמעות. התכונות הטובות שדיברנו עליהן עד עכשיו קשורות בעיקר לטיפוח פנימי של התודעה; כאן הדגש הוא על התנהגות מול אחרים. חשוב להסתכל סביבנו ולהבחין כאשר אנשים טובים אלינו, להעריך ולהודות להם, לגמול על טוב הלב.

 

נתינה יכולה להיות חומרית, אבל גם חיוך, תמיכה, קשר – הם סוג של נתינה. התפיסה שלנו לגבי נתינה צריכה להיות רחבה. חשוב שנשים לב ונדאג אחד לשני. כולם זקוקים לחברות ולאמון. אלה איכויות שקשה למצוא היום, בעולם שבו האינדיבידואל עומד במרכז וכל אחד חושב על עצמו. לכן צריך להרגיל את התודעה ואת דפוסי ההתנהגות.

נתינה צריכה להיות מתוך כבוד, בגישה של "אני שמח לתת לך כי אתה יקר לי", ולא לתת לאדם תחושה שעושים לו טובה או שהוא חייב לנו משהו בתמורה. אנחנו יכולים להשפיע גם על הסביבה ברוח הזו, ואז נוצרים קשרים ואמון.

למתרגלי דהרמה חשוב לשים לב להתנהגות שלנו כלפי אחרים, ולא רק לתרגול רשמי על הכרית. אחרת בסופו של דבר אנחנו נסבול מכך. אנחנו רואים בזולת את מה שיש בעצמנו, כמו גנב שרואה בכל האחרים גנבים. כשההתנהגות שלנו משתנה זה משפיע על הסביבה שלנו – ההתנהגות בולטת הרבה יותר מהתודעה, גם לעצמנו וגם לאחרים. לכן חשוב להיות נדיבים, מתוך כבוד וללא כוונות נסתרות וציפיות, ולא לשכוח את טוב הלב שהופנה אלינו, לגמול עליו ולשמוח בו. כך אנחנו לא מרגישים בדידות.

מתרגל יכול לגמול טוב אפילו לאדם שכבר נפטר, ע"י תרגול והקדשה עבורו. מי שלא מתרגל יכול לעשות מעשים טובים בשם הנפטר.

כשאנחנו נותנים, חשוב שלא תהיה לנו ציפיה לתגובה מסוימת, שלא נתאכזב אם לא נקבל את התגובה שרצינו. לפעמים יש מערכות יחסים קשות, ואז כדאי לנסות להסתכל גם מנקודת המבט של האדם השני, שחווה דברים אחרת מאיתנו. כדי שנוכל לעשות את זה צריך לתרגל מדיטציה, על מנת שהתודעה שלנו תהיה יציבה מספיק.

שיעור דהרמה מאת פקצ'וק רינפוצ'ה

שורש ידיעת הכל

מסר לתלמידים ליום גורו רינפוצ'ה, 19 לינואר 2016

 מאת קייבג'ון פקצ'וק רינפוצ'ה

~ תקציר זה מבוסס על ההקלטה שבה ניתן לצפות כאן בתוספת השלמות של תלמידיו של רינפוצ'ה ~

 

חברים יקרים, קרובים ורחוקים,

לפני מספר ימים קראתי טקסט נחמד מאוד ממסורת הקדמפה, של המורה אטישה ותלמידיו. בטקסט היו מספר שאלות ותשובות, התלמידים שואלים את המורה, והמורה נותן תשובות מהותיות ויסודיות:

"ש: מהו שורש ידיעת הכל?

ת: שורש ידיעת הכל הוא שני סוגי הצבירה – צבירת הזכויות וצבירת החוכמה.

השורש של שני סוגי הצבירה מבוסס על בודהיצ'יטה;

השורש של בודהיצ'יטה מבוסס על טוב לב אוהב וחמלה – אותם ניתן לפתח ולהגביר עד שימלאו את חיינו;

והתרגול של אלה מבוסס על שש הפרמיטות.

 

כאשר מדובר על הפרמיטות, הראשונה היא נדיבות. השורש של נדיבות הוא אי האחזות, לא להאחז במה שאתה נותן.

השורש של המשמעת הוא לשמור על חברה נבונה. חברה נבונה יכולה להיות מורה, או אחיך ואחיותיך לדהרמה.

השורש של סבלנות מבוסס על היות צנוע, על צניעות.

השורש של התמדה הוא כל הזמן להרהר בארעיות. מכיוון שאם ארעיות היא לא דבר שמלווה אותך כל הזמן, לא תהיה לך התמדה בתרגול.

השורש של מדיטציה מבוסס על התבודדות.

השורש של חכמה מבוסס על התבוננות בתודעה.

אלו הן שש הפרמיטות.

מהו השורש של הברכות? השורש של הברכות מבוסס על התפיסה הטהורה ועל מסירות. במסורת הקדאמפה, מעבר לכל דבר אחר, השורש של הברכות מבוסס על מסירות.

אחר כך מדובר על הישגים רוחניים, בטיבטית נגודרוב. השורש של ההישגים מבוסס על שמירת הנדרים וההתחייבויות (סמאיה).

השורש של האיכויות מבוסס על קבלת הלימוד, הרהור ומדיטציה.

השורש של עזרה לאחרים הוא אלטרואיזם: לא להיות אנוכי.

והשורש של עזרה לאחרים ולעצמי הוא מדיטציה ושהייה בריטריט."

 

אני שמח להודיע שוב שהמסר של החודש מצולם עם כתוביות תרגום באנגלית, סינית (מדוברת ומסורתית), אינדונזית, תאי, ויאטנמית, ספרדית, גרמנית ופורטוגזית. בבקשה הקליקו על גלגל ההגדרות בפינה הימנית התחתונה של הווידאו כדי לגשת לאפשרויות אלה.

תודה רבה לכם. אני שולח הרבה אהבה ותפילות, ובבקשה צפו בווידאו. הוא לא כזה מוצלח אבל הוא מעין תזכורת. אז אני שולח את המכתב הזה ומקווה שהוא יועיל לכם.

שימרו על עצמכם, ביי ביי ויום גורו רינפוצ'ה שמח.

סרווה מנגלם,

קייבגון פקצ'וק רינפוצ'ה.


 

אודות פקצ'וק רינפוצ'ה >>

 

אודות פאטרול רינפוצ'ה >> 

 


 

תרגום לעברית: רננה פרייברג
עריכה: מיכל סחף

 

דף הבית תרגול ולימוד